עורך דין אייל סייג הוא עורך דין משפחה – תחום הנוגע הן לדיני ירושות וצוואות, כמו התנגדות לצוואה תוך כמה זמן אפשר להגיש והן לדיני גירושין המצויים, כמו ביטול הסכם גירושין בבית הדין הרבני, איך מחלקים רכוש בגירושין, הגשת תביעה לגירושין, ביטול חוזה בהסכמה ועוד.
אם אתם עומדים כרגע בדילמת הירושה לאחר פטירת ההורים אתם לא לבד, יש הרבה יורשים שמתמודדים עם שאלות בדיני הירושה. למשל, אם אחד האחים התגורר בדירה ביחד עם ההורים, האם יש לו כרגע מעמד מיוחד בבואו להתחלק בירושה של הנכס. האם חל עליו דין של דייר מוגן ואי אפשר לפנות אותו מהבית לצורך מכירה או השכרה?
האם אפשרי לפנות יורש שמתגורר בנכס המנוח?
במקרה שיש צוואה של ההורה שהוריש את הבית, אין שאלה לגבי חלוקת הירושה, החלוקה היא כפי שכתוב בצוואה. זוהי הרי רצונו של המנוח. וברמת העיקרון, ללא צוואה מתחלק הנכס באופן שווה בין היורשים לפי דיני הירושה. השאלה מתעוררת כאשר רוב היורשים כבר גרים בבית משלהם ואילו אחד היורשים עדיין מתגורר בבית ההורים. השאלה היא כאמור האם הוא יכול לטעון לחזקה או לדין קדימה בנכס.
לאחר פטירת ההורים מחולקת הירושה שלהם ליורשים על פי הצוואה שהותיר ההורה שהדירה הייתה בחזקתו. מה שנקרא צו קיום צוואה. במידה ואין צוואה, הפרוצדורה היא שרשם הירושות ממתין תקופה מסוימת בכדי לוודא שלא יגיע בינתיים מישהו עם צוואה בדבר הנכס המדובר, לאחר מכן הוא יוציא צו ירושה מיוחד אשר בו יופיעו היורשים על פי חוק והירושה צריכה להתחלק בשווה על פי האמור בצו.
השאלה היא מה קורה במידה ואחד היורשים מתגורר בדירה והוא מסרב לפנות את הדירה אף לאחר הנפקת צו הירושה של הרשם. האם אפשר להכריח את אותו יורש לפנות את הדירה לטובת מכירתה או השכרתה לגורם שלישי. האם ניתן לתבוע את אותו יורש?
טענת המחזיק בנכס: חוק הגנת הדייר
בכדי להשיב על השאלה יש צורך להבין קודם כל מה בכלל הטענה של אותו יורש. בישראל קיים חוק הגנת הדייר. חוק הגנת הדייר (סעיף 33) קובע כי גם במקרה שיש למישהו זכות על דירה מסוימת, כגון מכוח תביעה בהוצאה לפועל או פשיטת רגל וכו' אסור לפנות אדם מדירתו עד שיספקו לו דירה חלופית המתאימה לגודל המשפחה שלו וכו'.
ולכאורה גם כאן יכול אותו יורש המתגורר בדירה לטעון להגנתו מכוח חוק הגנת הדייר. אולם ברור לחלוטין כי גם לפי טענתו אין זה פוטר אותו מלשלם דמי שכירות לשאר היורשים על פי חלקם היחסי בנכס (או שזה לפחות נותן לו דין קדימה בקניית הנכס). ולא זו בלבד אלא שבפסקי דין בעבר בית המשפט לא התייחס לאותו יורש כדייר מוגן.
אז מה באמת אומר החוק? חוק הגנת הדייר תשל"ב – 1972 בסעיף 33 אומר: החזיק אדם בנכס כשהוא בעלו או חוכרו לדורות, או אחד הבעלים או החוכרים לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל או מחמת חלוקת הנכס במשפט חלוקה או בהסדר קרקעות או מחמת חלוקתו על ידי רישום בפנקס הבתים המשותפים יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של החוכר לדורות החדש.
טענת התובעים: הזכות לפירוק שותפות
המשך ציטוט מהחוק: נפטר בעל או חוכר לדורות של נכס לפני שהיה דייר בו יהיה בן זוגו לדייר ובאין בן זוג יהיו ילדיו לדיירים. הכול בתנאי שהיו מתגוררים אתו יחד בנכס ששה חודשים סמוך לפטירתו ולא הייתה להם בזמן פטירתו דירה אחרת למגורים.
החזיק אדם בנכס כשהוא אחד מבעליו ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירת חלקו של שותפו, בין מרצון ובין בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל – יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס… עד כאן ציטוט חלקי מסעיף 33 של החוק להגנת הדייר.
ומאידך יכולים שאר היורשים לבוא לבית המשפט ולתבוע פירוק שותפות. כלומר אם לדוגמה, חברה נמצאת בשותפות של שני בעלים ואחד הבעלים רוצה להתפרק מהשותפות, יכול בית המשפט להכריח את השותף הנתבע למכור את הנכס ולשלם לשותף השני את חלקו היחסי. ונשאלת השאלה מה עושים בדילמה שלפנינו, מחד מביא הנתבע את חוק הגנת הנתבע לזכותו ומאידך מביאים התובעים את חוק פירוק השותפות לזכותם. והאמת, אי אפשר לקבוע כאן כללים נחרצים בעניין.
אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ולהתייעץ לגבי המקרה הפרטי שלכם.
