צו ירושה הוא אחד המסמכים המשפטיים החשובים שיש להשיג לאחר מותו של אדם. בקשה לצו ירושה היא הליך משפטי פשוט יחסית, ואינו מחייב עורך דין צוואות וירושות. אך מנגד, הוצאת צו ירושה עשויה לקחת זמן רב, ולעתים ישנו יתרון לסיוע משפטי על מנת לקבל אותו בהקדם.
כמו כן ישנם מקרים בהם ישנו פוטנציאל להתלקחות סכסוכי ירושה, ולכן מוטב להתנהל בסיוע של עורך דין ירושות כבר מהרגע הראשון.
יש לציין כי גם אם בחרתם לעשות זאת לבדכם, עדיין יש צורך לבצע אימות חתימה מול עורך דין, נוטריון, שופט או דיין.
צו ירושה
כאשר אדם נפטר, יש להבדיל בין שני מקרים: המקרה שהותיר אחריו צוואה, והמקרה שלא עשה זאת. במידה והותיר אחריו צוואה, יש להגיש בקשה שונה – בקשה לקיום צוואה.
במידה והנפטר לא הותיר אחריו צוואה, עיזבונו יחולק לפי עקרונות החלוקה של חוק הירושה (ירושה על פי דין), ויש להתחיל את התהליך באמצעות בקשה לצו ירושה.
צו הירושה כולל את פרטיו האישיים של הנפטר, תאריך פטירתו, רשימת יורשיו ואת חלקם בירושה. צו הירושה אינו מפורט כפי שאתם עשויים לדמיין, כלומר הוא אינו עוסק בהיקף העיזבון ודקויות משפטיות, אלא רק מציין את חלקו היחסי של כל אחד מהיורשים.
לצו זה יש תוקף של פסק דין, והוא ישמש אתכם בהתנהלות מול גופים שונים, כמו למשל גופים פיננסים המחזיקים בכספיו של המנוח, רשם המקרקעין ומשרדי ממשלה שונים.
בקשה לצו ירושה
את הבקשה לצו ירושה מגישים אל הרשם לענייני ירושה (ניתן גם לעשות זאת באמצעות בית הדין הרבני). ניתן לעשות זאת במשרדי הרשם, אך בימינו ישנה דרך יעילה של הגשה באינטרנט.
הוצאת צו ירושה באינטרנט אפשרית רק בכמה מקרים:
• כאשר המנוח הותיר אחריו צאצאים ובן/ת זוג.
• כאשר המנוח הותיר אחריו רק צאצאים, ללא בן/ת זוג.
• כאשר המנוח הותיר אחריו בן/ת זוג ללא צאצאים, אך הוריו חיים.
• כאשר המנוח לא הותיר בן/ת זוג או צאצאים, אך הוריו חיים.
כלומר, אם היורשים אינם צאצאים או בני זוג או הורים, לא ניתן להגיש בקשה מקוונת ויש לעשות זאת באמצעות הדואר או הגעה פיזית אל משרדי הרשם לענייני ירושה.
את ההגשה הידנית עושים במשרדי הרשם לענייני ירושה המשויכים למחוז בו התגורר הנפטר, או לבית הדין הרבני (דורש הסכמה של כל הצדדים).
מייד נפרט את רשימת המסמכים הדרושים. שימו לב כי יש להגיש מסמך מקור + 3 העתקים:
טופס בקשה לצו ירושה – יש למלא את הטופס המתאים ולאמת את החתימה באמצעות עו“ד. רק מי שמוגדר כבעל עניין בעיזבון יכול למלא את הבקשה. מלבד היורשים, מנהלי עיזבון או נושים גם נחשבים לבעלי עניין.
תעודת פטירה – יש לצרף לבקשה את תעודת הפטירה (ניתן לבקש בצורה מקוונת מרשות האוכלוסין). שימו לב שיש להגיש תעודה מקורית או העתק נאמן למקור.
ישנם מקרים בהם המנוח נפטר בחו“ל, ואז יש צורך ב“תמצית רישום“ ממשרד הפנים. ישנם גם מקרים בהם היורש נפטר, ויש להגיש את תעודת הפטירה של היורש.
אישור הודעה לכלל היורשים – כאשר המצווה נפטר יש ליידע את כל היורשים, ויש להגיש את אישור ההודעה לבקשה. זוהי יכולה להיות הצהרה בכתב ידם של היורשים, או הספחים המוכיחים את דבר הדואר הרשום. אם ישנם יורשים שהסתלקו מהעיזבון, יש להגיש תצהיר הסתלקות מעיזבון מקורי וחתום על ידי עורך דין.
אישור תשלום – יש לצרף את שוברי התשלום. מדובר בשני תשלומים: אגרת פתיחת בקשה, עלות פרסום מודעה. פטור מתשלום אגרה ניתן להורים, בני זוג או ילדים של חללי צה“ל, נפגעי פעולות איבה ומלחמה.
הוצאת צו ירושה
מה קורה לאחר הגשת הבקשה?
לאחר שהוגשה הבקשה מתחיל הליך בדיקה. בגדול הרשם לענייני ירושה צריך לבדוק:
תקינות המסמכים – יש לוודא כי המסמכים תקינים והוגשו במלואם.
האם כבר נפתח תיק – הרשם מוודא כי לא הוגשה בקשה שכזו על ידי אדם אחר.
האם ישנה צוואה – הרשם לענייני ירושה יבדוק האם הופקדה בידו צוואה של הנפטר, דבר המבטל את הצורך בהגשת בקשה לצו ירושה. במקרה שכזה יש צורך להגיש בקשת צו קיום צוואה.
יכולתו של הרשם לענייני ירושה לבדוק האם ישנה צוואה היא די מוגבלת. וזוהי אחת הסיבות מדוע החוק מחייב את פרסום המודעה בעיתון.
לאחר שתתפרסם ההודעה בעיתונות היומית, הרשם יחכה 14 יום (יכול להחליט גם על פרק זמן ארוך יותר). זוהי התקופה בה ניתן להגיש התנגדות לצו ירושה.
גם האפוטרופוס הכללי עשוי להיות צד לעניין, ולכן הרשם ישלח העתק של הבקשה לאפוטרופוס הכללי. התערבות של האפוטרופוס הכללי באה בדרך כלל בנסיבות בהן יש להגן על אינטרסים של קטינים, אנשים שאינם כשירים מבחינה משפטית או נמצאים תחת השגחת האפוטרופוס הכללי. במידה ומתקיימים מקרים אלו, הנושא יטופל על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
בהנחה שאין התנגדות להליך ואין סוגיות המערבות את בית המשפט, ההליך צפוי להימשך כחודשיים עד שיתקבל צו הירושה.
עורך דין משפחה אייל סייג עומד לשירותכם בכל סוגיות הצוואות והירושות, לרבות ייצוג בסכסוכי ירושה, התנגדות לצו קיום צוואה, עריכת צוואה הדדית ועוד.
